ADHD אצל נשים ונערות
מהילדות ועד גיל המעבר: איך זה נראה, איך זה מרגיש, ומה עושים בחדר הטיפול
אושר ברכה קסלסי, MA
מידע מקצועי כללי. אינו תחליף לאבחנה רפואית או להחלטה על טיפול תרופתי.
© 2026 אושר ברכה קסלסי ונועם גיל · כל הזכויות שמורות
לפני שמתחילים
בבנות ובנשים בולטים לעיתים קרובות יותר חוסר קשב וקשיים מופנמים (כמו חרדה ומצב רוח ירוד), ופחות התנהגות מפריעה. זו נטייה, לא כלל: יש גם בנות סוערות ובנים שקטים.
המסלול שלנו היום
המחקר על נשים עם ADHD עדיין לוקה בחסר, וזה חלק מהבעיה. לכן יש במצגת הרבה כוכביות: כל כוכבית מסמנת מקום שבו המחקר על נשים עוד לא נותן תשובה מלאה. נספור אותן בסוף.
במחקרים שמוצגים כאן, ״נשים״ ו״בנות״ הוגדרו בעיקר לפי מין.
פרק 1
כמה בנות, כמה נשים
בילדות
כ-2:1
כ-2 בנים לכל בת
מטא־אנליזה של דירוגי הורים ומורים
ובבגרות?
בבגרות
כ-5% מול כ-4.5%
גברים מול נשים,
בלי הבדל מובהק
ADHD שנמשך מהילדות
מטא־אנליזה של מחקרי אוכלוסייה
בישראל, במכבי · בנות עד גיל 18 שאובחנו
כל עיגול: בת אחת מתוך 200.
על כל בת שאובחנה: כ-3 בנים ב-2005, וכ-2 ב-2014. בבנים: 9.9% ו-18.3%. המחברים מייחסים חלק מהעלייה לשינוי בגישה של רופאים והורים.
הבנות לא נעלמות: בבגרות הפער כמעט נסגר, ובישראל, בין 2005 ל-2014, שיעור הבנות שאובחנו גדל כמעט פי שלושה. חלק מהבנות מאובחנות באיחור, כי הקושי אצלן פחות בולט.הסכמת מומחים, לא מחקר ישיר
תרגיל קצר
תיאור בדוי שנכתב למצגת
דן, בן 9דנה, בת 9
מתקשה לסיים משימות, שוכחשוכחת ציוד, נעלבנעלבת מהר מהערות, ציונים בינוניים, ויכוחים בבית על שיעורי בית.
האם כדאי להמליץ על הערכת ADHD?
בגרסה הראשונה: דן, בן 9.
אותו תיאור בדיוק, רק בלשון זכר או נקבה.
הצבעה על דן: הצד השמאלי של האולם עוצם עיניים. בצד הימני, מי שהיה ממליץ על הערכת ADHD מרים יד.עכשיו על דנה: הצד הימני עוצם עיניים. בצד השמאלי, מי שהיה ממליץ על הערכת ADHD מרים יד.
המסר של היום
אין ״מוח נשי״ אחד: לפי מחקר ישראלי אחד, רוב המוחות הם פסיפס של מאפיינים ״נשיים״ ו״גבריים״. מה שכן שונה: המחזור ההורמונלי, התגובה לתרופות, והשאלות שהמחקר שאל.
פרק 2
סימנים שקטים
ציונים טובים לא שוללים ADHD. הסימנים בולטים יותר במעברים: חטיבה, תיכון.
בישראל, שני מחקרים מצומצמים, שאין להכליל מהם על קהילה שלמה: בתיקים ממרפאות בחברה הערבית, התלונה שנרשמה אצל בנות הייתה קשיי קשב, ואצל בנים התנהגות תוקפנית; במחקר איכותני בקהילה חרדית אחת, הורים ומחנכים פירשו קשיי ארגון של בנות כחוסר השקעה.
סימן אחד לבד לא אומר כלום, ויש גם בנות היפראקטיביות ומפריעות. הרשימה אינה כלי אבחון: מתעדים ומפנים להערכה, שבודקת גם הסברים אחרים כמו חרדה ודיכאון.
התנסות קצרה
על המסך תופיע פסקה קצרה של הוראות למילוי טופס. המשימה: לקרוא אותה ולזכור מה צריך לעשות.
לפני ההפעלה: הדמיה של כ-30 שניות. טקסט מתחלף, בלי הבהוב ובלי צליל. אפשר לדלג בכל רגע (Esc).
טופס בקשה להחזר הוצאות
יש למלא את כל השדות בעט כחול. בסעיף 3 מצרפים צילום של הקבלה המקורית, ולא העתק. את הטופס החתום מגישים עד יום חמישי בשעה 12:00 למזכירות בקומה 2, ולא במייל. טופס בלי חתימה של הממונה יוחזר.
אפשר גם לא לשתף.
מבחוץ לא רואים כלום. לכולנו זה קורה לפעמים. ב-ADHD זה קורה לעיתים קרובות, בהרבה מצבים, ופוגע בתפקוד.
הדמיה שנכתבה למצגת: המחשה בלבד, לא עדות. לא כל אחת חווה כך.
בשקף הזה רצה הדמיה של כ-30 שניות: פסקת הוראות למילוי טופס, ומסביבה צצו לאט מחשבות קטנות (״שכחתי לענות להודעה״, ״מה עם האישור?״, ״הרגל לא מפסיקה לזוז״, ״חייבת לקום רגע, רק לקום״), ומד אי־שקט עלה לאט. אחר כך נשאלה השאלה: מה נשאר מהטקסט, ומה בלט בחוויה?
היפראקטיביות מופנמתמהסכמת מומחים; לא נמצא מחקר ישיר
מה רואים מבחוץ
יושבת בשקטנראית מקשיבהמגישה עבודות ברגע האחרוןמה קורה מתחת לפני השטח
אי־שקט ואי־נוחות מבפניםהצפהחרדה ומצב רוח משתנהמחשבות שמתרוצצות בלי הפסקהבהתבגרות ההיפראקטיביות הגלויה נוטה לרדת, וחוסר הקשב נשאר.
בחדר: שואלים גם על אי־שקט פנימי ועל מחשבות מתרוצצות, לא רק על תנועה.הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה
הסוואה ופיצוי
חלק מהבנות והנשים מסתירות את הקושי (הסוואה) או משקיעות מאמץ יתר כדי לעמוד בדרישות (פיצוי), וכך הסביבה עלולה להמעיט בקושי שלהן, וההפניה מתעכבת.הסכמת מומחים; עוד אין כלי מאומת למדידת הסוואה ב-ADHD
הרבה נשים מקבלות קודם אבחנה אחרת, כמו חרדה או דיכאון. חלק מהנשים עם ADHD פונות לאלכוהול או לקנאביס כדי להתמודד, ולכן שואלים על כך בהערכה.
בחדר: שואלים כמה זמן ואנרגיה עולים לה כדי להיראות בסדר, ומה קורה בערב, אחרי יום ״מסודר״.הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה
רגישות לדחייה
רגישות לדחייה: תגובה חזקה לביקורת או לדחייה, אמיתית או מדומה. מוצע לראות בה תכונה שנעה על רצף, ולא תווית. הכינוי ״RSD״ (דיספוריה של רגישות לדחייה) הופץ בכתבות פופולריות, ואינו אבחנה או קריטריון אבחוני.מחקר מועט ובחלקו סותר; לא נמצא מחקר על שכיחותה בנשים
נאמר
״יש לי כמה הערות על העבודה״
נשמע
״שוב נכשלתי, כולם רואים״
מה עוזר
להתחיל במה שעבד, ואז הערה אחת וספציפית. ובטיפול: לשאול מה נשמע ומה נאמר בפועל.
נאמר (הודעה מחברה)
״ראיתי, אחזור אלייך״
נשמע
״היא כועסת עליי״
מה עוזר
בטיפול: להפריד יחד בין עובדה לפרשנות, בין מה שנכתב למה שהוספתי.
נאמר
״אפשר לדבר רגע אחרי השיעור?״
נשמע
״עשיתי משהו נורא״
מה עוזר
למי שמזמין לשיחה: לומר מראש מה הנושא.
דוגמאות שנכתבו למצגת. כל לחיצה על כרטיס מעבירה אותו לשלב הבא: נאמר, נשמע, מה עוזר.״מה עוזר״: הצעות לשיחה; עוד לא נבדקו במחקר
פרפקציוניזם
השרשרת היא המחשה שנכתבה למצגת, ולא כל אחת פרפקציוניסטית.פרפקציוניזם כפיצוי: הסכמת מומחים; לא נמצא מחקר בנשים עם ADHD
פרק 3
התבגרות · מחזור חודשי · היריון ואחרי לידה
גיל המעבר (פרי־מנופאוזה ומנופאוזה)
המחקר צעיר: סקירה שיטתית מצאה עד ינואר 2025 רק 11 מחקרים על הורמונים ו-ADHD בנשים, ואף לא אחד על גיל המעבר. מאז התפרסמו מחקרים ראשונים, ותוצאותיהם עדיין לא עקביות.
הורמונים עשויים להשפיע על התסמינים. הם לא הסיבה ל-ADHD, ולא כל אישה עוברת את כל הצמתים.
צומת 1
צומת 1 · המשך
פגיעה עצמית וניסיונות אובדניים שכיחים יותר בנערות ובצעירות עם ADHD מאשר בנערות ובצעירות בלי ADHD (מעקב עד גיל 17–24).
שואלים ישירות על פגיעה עצמית ועל מחשבות אובדניות.
בנערות ובנשים צעירות עם ADHD הסיכון לדיכאון גבוה ממילא. בקרב מי שנוטלות גלולות הוא גבוה עוד יותר, גם בהשוואה לנשים בלי ADHD שנוטלות את אותו סוג גלולה.
מחקר רישום בשוודיה, לא הוכחת סיבה. הנערה או האישה בוחרת את השיטה יחד עם הרופא, ואין כאן המלצה להפסיק אמצעי מניעה או להימנע מהם.
בחדר: שואלים על המעבר לחטיבה ולתיכון, לא רק על הציונים, ועל מצב הרוח אחרי תחילת השימוש באמצעי מניעה, בהתאם לגיל ולתחום התפקיד.הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה
כשעולה חשש לפגיעה עצמית: פועלים לפי נוהלי הבטיחות.
צומת 2 · המחזור החודשי
כך תיארו נשים
כל שלב בגלגל פותח את מה שנשים תיארו בו.
ימי הווסת: חלק מתארות שהקשב בשפל.
השלב הזקיקי: האסטרוגן עולה, ובפיילוט אחד התסמינים היו מתונים יותר באמצע השלב.
סביב הביוץ: אנרגיה.
לפני הווסת: קושי, עייפות ו״ערפל״.
ההשערה: אסטרוגן משפיע על ייצור הדופמין ועל שמירת רמתו, ומעכב את פירוקו. כשהאסטרוגן יורד, התסמינים עלולים להחמיר.השערה; עוד לא הוכחה בנשים עם ADHD
בסקר מקוון שערך צוות מאוסטרליה ב-2023 בקרב 600 נשים שדיווחו על אבחנת ADHD: 88.6% מאלה שלפני גיל המעבר ושאינן נוטלות טיפול הורמונלי דיווחו שהתסמינים משתנים לאורך המחזור, רובן על החמרה בשלב הלוטאלי. דיווח עצמי, בלי קבוצת ביקורת.
בראיונות עם 14 נשים בשוודיה: אנרגיה סביב הביוץ, וקושי בשבוע שלפני הווסת.
איזה שלב הכי קשה? תוצאות המחקרים עדיין לא עקביות, ולכן מתעדים את הדפוס של כל אישה (על כך בהמשך).מחקרים קטנים, רובם בדיווח עצמי
המחזור והתרופות
הנושא עלה כבר בתחילת ההרצאה.
16 נשים בלי ADHD, מנה אחת של אמפטמין: בשלב הזקיקי, כשהאסטרוגן עולה, הן דיווחו על תחושות חזקות יותר (אופוריה, אנרגיה). מדד סובייקטיבי, לא יעילות טיפולית.
30 נשים שנוטלות אמפטמין: התסמינים היו חמורים ביותר בימי הווסת ומתונים באמצע השלב הזקיקי.
9 נשים עם ADHD ודיכאון או הפרעה דיספורית קדם־וסתית (PMDD) שהחמירו לפני הווסת, בלי קבוצת ביקורת: העלאת מינון בשבוע שלפני הווסת שיפרה תסמינים ומצב רוח.
אין עדיין ניסוי מבוקר. ההחלטה על מינון היא של הרופא המטפל. בחדר: מתעדים את הדפוס לאורך החודש ומעבירים אותו לרופא המטפל.
ארגז כלים
יום 1←יום 14
מחזור 1מחזור 2
בזיכרון: הכול נראה אותו דבר.בתיעוד: ירידה בקשב ובמצב הרוח בשבוע שלפני הווסת, בשני המחזורים. דפוס שאפשר להיערך אליו.
ימי ווסת יום קשה יום רגיל יום טוב נתונים בדויים להמחשה
התיעוד לא בא להוכיח שהיא טועה. הוא נותן לה ולמטפל נתונים משותפים.
מתעדים, בהסכמה ובפירוט שהיא בוחרת: יום הווסת, אורך המחזור, אמצעי מניעה, ודירוג יומי של קשב ומצב רוח, לפחות חודשיים.המלצת מומחים; עוד לא נבדקה בניסוי
אבחנה של הפרעה דיספורית קדם־וסתית (PMDD) מאושרת רק בדירוג יומי של שני מחזורים.
בסקר מקוון בבריטניה (2025, 715 נשים בנות 18–34), בשאלון סינון שאינו מאבחן: סימנים ל-PMDD אצל 31% מהנשים שדיווחו על אבחנת ADHD, לעומת 10% בלי ADHD.
ארגז כלים
תנודתיות לאורך המחזור אינה כישלון אישי. ההסבר ההורמונלי עדיין השערה.
החמרה חמורה לפני הווסת או מחשבות על פגיעה עצמית: לא מסתפקים בכלים. פועלים לפי נוהלי הבטיחות ומפנים להערכה רפואית.
צומת 3 · היריון ואחרי לידה
ניחוש: בהיריון, בשנתיים שאחרי הלידה, או כשהילדים גדלים?
אבחונים חדשים של ADHD אצל אימהות (אבחנה או מרשם ראשון), דנמרק 2010–2018, ביחס לתקופה שלפני ההיריון (=1)
זה מדד של אבחון, לא של תסמינים.
יותר ממחצית (53.9%) מהאימהות שאובחנו אחרי הלידה היו, בין הלידה לאבחנה, בקשר עם שירותי בריאות הנפש או נטלו תרופה פסיכיאטרית אחרת. כלומר, רבות מהן כבר היו בקשר עם בריאות הנפש לפני שה-ADHD אובחן.
דיכאון סביב הלידה שכיח יותר בנשים עם ADHD מאשר בלי. בעשרה מחקרים, רובם באיכות בינונית, שיעור הדיכאון בנשים עם ADHD נע בין כ-17% לכ-58%.
ומה קורה לתסמינים עצמם? כמעט לא נחקר: סקירה שיטתית מצאה מחקר אחד על היריון (25 משתתפות) ואף לא אחד על התקופה שאחרי הלידה, עד ינואר 2025.
תרופות בהיריון
שתי עמדות:
הסכמת מומחים (2020): טיפול תרופתי לרוב לא מומלץ בהיריון ובהנקה.
סקירה שיטתית (2025): כשהתרופה יעילה, התועלת כנראה עולה על הסיכון.
ההחלטה: האישה והרופא, בשיחה על סיכון ותועלת. לא מפסיקים ולא מתחילים תרופה בלי הרופא.
ארגז כלים
ציון גבוה או מחשבה על פגיעה עצמית: פועלים לפי נוהלי הבטיחות ומפנים לרופא.
צומת 4 · גיל המעבר
הצבעה, ואחריה שלושה מחקרים
תסמינים קשים אצל 54% מהנשים עם ADHD, לעומת 30% בלי. הפער הגדול ביותר דווקא בגיל 35–39. המחברים משערים שזו התחלה מוקדמת של פרי־מנופאוזה (השנים שלפני הפסקת הווסת).
לא נמצא הבדל בתלונות על גיל המעבר.
כמעט כל מי שענו על השאלה סברו שגיל המעבר החמיר את התסמינים, אבל ציוני שאלון הקשב היו דומים בין שלבי החיים (השוואה בין נשים שונות, לא מעקב אחרי אותן נשים).
המחקר עוד לא יודע. גם תרופות ADHD לא נבדקו בניסוי מבוקר בגיל המעבר.
ארגז כלים
כשהפיצוי כבר לא מחזיקשלושת הכרטיסים: הצעות מניסיון קליני; עוד לא נבדקו
1
אם יש תחושת אובדן של ״היכולת הישנה״, לעבד אותה ולבדוק יחד אילו סטנדרטים עדיין מתאימים.
2
מזיכרון למערכות: יומן, תזכורות, אוטומציות.
3
היגיינת שינה שמתחשבת בגלי חום.
ובצד הרפואי: שאלון תסמיני גיל המעבר (MRS) ושיחה עם הרופא. טיפול הורמונלי עוד לא נבדק בניסוי מבוקר בנשים עם ADHD. יש מומחים שמציעים, מניסיון קליני, לשקול אותו לצד תרופת ADHD. ההחלטה רפואית.
פרק 4
הערכה
אבחון בוגרים לפי החוזר: רק בידי גורם מוסמך שהתמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב (מומחה בנוירולוגיה או בפסיכיאטריה של המבוגר, רופא משפחה מומחה שעבר הכשרה, או פסיכולוג מומחה). מי שאינו מוסמך שואל, מתעד ומפנה.
החוזר לא מזכיר הבדלים בין המינים, מחזור או גיל המעבר.
את הפער סוגרים בחדר.
בבית הספר ובאקדמיה
בהכשרה: לשאול מטופלות על הילדות, ובהסכמתן ובתחום התפקיד גם על המחזור, ולהביא להדרכה את מה שעלה.
מקרה לתרגול
מאיה היא הדמות שליוותה את ההרצאה: ילדה שקטה בגיל 8, נערה מותשת בגיל 16, אימא טרייה בגיל 32. עכשיו היא בת 44 ומגיעה לטיפול. המטפלת לא מכירה את כל זה. זה מה שהיא שומעת:
מאיה, 44, אם לשניים. מגיעה בגלל עייפות, ״ערפל״, חרדה ושינה גרועה. ״תמיד הייתי זו שמחזיקה הכול.״ בשנה האחרונה המחזור לא סדיר. (דמות בדויה)
קודם מצביעים, ואחר כך כל כרטיס נפתח למשוב.
לדיון
דקה בזוגות, ואז שיתוף במליאה.
שאלה נוספת: איפה בעבודה היומיומית הגוף הגברי הוא ברירת המחדל?
בלי שמות ופרטים מזהים. אפשר גם לא לשתף.
במצגת הזו: 21 כוכביות. כל אחת היא שאלה שהמחקר על נשים עוד לא ענה עליה.
ומאיה? ההערכה המלאה בדקה גם שינה, מצב רוח, תסמיני גיל המעבר ומצב רפואי, ובגיל 44 היא קיבלה אבחנה של ADHD. היום היא מבינה יותר מה משפיע על העייפות והערפל, ויש לה תוכנית שהיא ממשיכה להתאים לעצמה. (דמות בדויה)
תודה! שאלות?
אושר ברכה קסלסי, MA
מידע מקצועי כללי. אינו תחליף לאבחנה רפואית או להחלטה על טיפול תרופתי.
© 2026 אושר ברכה קסלסי ונועם גיל · כל הזכויות שמורות
לאן ממשיכים
עזרה נפשית מיידית: ער״ן 1201, גם בצ׳אט ובערבית. בסכנה מיידית: מד״א 101.
אם שואלים: נתון שמסתובב
1.42
יחס סיכויים ל-ADHD אצל הילדים
1 = אין הבדל
ילדים לאימהות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS): יחס סיכויים 1.42 ל-ADHD.
אצל נשים עם ADHD: רמזים ראשונים לשיעור מוגבר של PCOS, עדיין בלי נתון מספרי (סקירה אירופית).
בחדר, אם מטופלת שואלת: זה לא ״סיכוי של 42%״,
אלא עלייה יחסית במחקרי תצפית.
בהשוואה בין בני דודים הקשר נשאר, ולכן גורמים משפחתיים לא מסבירים את הכול. אין כאן אשמה של האם.
מקורות
מקורות (המשך)
מקורות (המשך)
מקורות (המשך)
מקורות (המשך)
מקורות (המשך)
מקורות (המשך)
מקורות (המשך)
האיורים נוצרו בבינה מלאכותית (ChatGPT, אוקטובר 2026) לפי הנחיות שנכתבו למצגת, ונבחרו בידי אדם. הדמויות בדויות. עיצוב והפקה: סטודיו נועם גיל.