ADHD אצל נשים ונערות

אישה היא לא גבר קטן

מהילדות ועד גיל המעבר: איך זה נראה, איך זה מרגיש, ומה עושים בחדר הטיפול

אושר ברכה קסלסי, MA

איור קולאז׳: מאיה בארבעה גילים הולכת בשביל צבעוני, ילדה עם תיק, נערה עם אוזניות, אישה עם תינוקת במנשא ואישה עם תיק בד

לפני שמתחילים

נדמיין ילד עם ADHD. מה הוא עושה עכשיו?

ילד בן 8 עומד על הכיסא בכיתה עם ידיים למעלה, דפים עפים סביבו ושני ילדים מסתכלים
זה מה שרובנו מדמיינים
מאיה בת 8 יושבת ליד החלון בכיתה, הסנטר על היד, מסתכלת על ציפורים ועננים, וציורים קטנים עולים מהמחברת שלה מאיה, 8 · דמות בדויה
וגם זה ADHD: שקטה, חולמת, מפספסתאת מאיה נפגוש שוב לאורך ההרצאה, בגילים שונים.

בבנות ובנשים בולטים לעיתים קרובות יותר חוסר קשב וקשיים מופנמים (כמו חרדה ומצב רוח ירוד), ופחות התנהגות מפריעה. זו נטייה, לא כלל: יש גם בנות סוערות ובנים שקטים.

המסלול שלנו היום

ארבע תחנות, ושאלות בסוף

  1. 1מי נשארת מחוץ לתמונהמספרים, הטיה, ומחקר שנבנה על בנים וגברים
  2. 2איך זה נראה ואיך זה מרגישילדות, היפראקטיביות מופנמת, הסוואה, רגישות לדחייה ופרפקציוניזם
  3. 3הצמתים ההורמונלייםהתבגרות, מחזור, היריון ולידה, גיל המעבר
  4. 4בחדר הטיפול ובבית הספרהערכה, כלים, מקרה לתרגול ודיון

המחקר על נשים עם ADHD עדיין לוקה בחסר, וזה חלק מהבעיה. לכן יש במצגת הרבה כוכביות: כל כוכבית מסמנת מקום שבו המחקר על נשים עוד לא נותן תשובה מלאה. נספור אותן בסוף.

במחקרים שמוצגים כאן, ״נשים״ ו״בנות״ הוגדרו בעיקר לפי מין.

1

פרק 1

מי נשארת
מחוץ לתמונה

כמה בנות, כמה נשים

הפער בין המינים מצטמצם:
עם הגיל, וגם בין 2005 ל-2014

בילדות

כ-2:1

כ-2 בנים לכל בת

מטא־אנליזה של דירוגי הורים ומורים

ובבגרות?

בבגרות

כ-5% מול כ-4.5%

גברים מול נשים,
בלי הבדל מובהק

ADHD שנמשך מהילדות
מטא־אנליזה של מחקרי אוכלוסייה

בישראל, במכבי · בנות עד גיל 18 שאובחנו

2005 · 3.5%
2014 · 10.4%

כל עיגול: בת אחת מתוך 200.

על כל בת שאובחנה: כ-3 בנים ב-2005, וכ-2 ב-2014. בבנים: 9.9% ו-18.3%. המחברים מייחסים חלק מהעלייה לשינוי בגישה של רופאים והורים.

הבנות לא נעלמות: בבגרות הפער כמעט נסגר, ובישראל, בין 2005 ל-2014, שיעור הבנות שאובחנו גדל כמעט פי שלושה. חלק מהבנות מאובחנות באיחור, כי הקושי אצלן פחות בולט.⁠הסכמת מומחים, לא מחקר ישיר

תרגיל קצר

אותו תיאור, אבחנה אחרת?

תיאור בדוי שנכתב למצגת

דן, בן 9דנה, בת 9

מתקשה לסיים משימות, שוכחשוכחת ציוד, נעלבנעלבת מהר מהערות, ציונים בינוניים, ויכוחים בבית על שיעורי בית.

האם כדאי להמליץ על הערכת ADHD?

בגרסה הראשונה: דן, בן 9.

אותו תיאור בדיוק, רק בלשון זכר או נקבה.

הצבעה על דן: הצד השמאלי של האולם עוצם עיניים. בצד הימני, מי שהיה ממליץ על הערכת ADHD מרים יד.עכשיו על דנה: הצד הימני עוצם עיניים. בצד השמאלי, מי שהיה ממליץ על הערכת ADHD מרים יד.

  • במחקר משנת 2012 בגרמניה השיבו 473 פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים שמטפלים בילדים. בתיאורים שלא עמדו בקריטריונים, 16.7% אבחנו ADHD, ובגרסת הבן כמעט פי שניים מאשר בגרסת הבת. כלומר, גם אבחון יתר וגם הטיית מגדר.
  • במחקר תאומים בשוודיה (19,804 ילדים): אצל בנות, התנהגות מוחצנת ניבאה אבחנה חזק יותר מאשר אצל בנים.
  • במרפאה אחת בשוודיה (50 בנים ו-50 בנות): בנות הופנו יותר בגלל תסמינים רגשיים, והגיעו לאבחון מבוגרות יותר.

המסר של היום

אישה היא לא גבר קטן

  • ״הרבה יותר מחקר עוסק בבנים ובגברים מאשר בבנות ובנשים״ (קונצנזוס הפדרציה העולמית ל-ADHD, 2021, בתרגום)במחקרי הדמיה מוחית ותפקוד ניהולי ב-ADHD, רוב המדגמים היו של גברים בלבד או מעורבים.
  • ההנחיות למינון ממריצים לא מבחינות בין נשים לגברים.בתרופות בכלל, לא רק ב-ADHD, לנשים יש תופעות לוואי כמעט פי שניים מאשר לגברים.
  • מחוץ ל-ADHD: ב-2013 ה-FDA הורה להוריד בחצי את המינון המומלץ של תרופת השינה זולפידם לנשים. זו דוגמה למינון אחיד שהתברר כגבוה מדי.

אין ״מוח נשי״ אחד: לפי מחקר ישראלי אחד, רוב המוחות הם פסיפס של מאפיינים ״נשיים״ ו״גבריים״. מה שכן שונה: המחזור ההורמונלי, התגובה לתרופות, והשאלות שהמחקר שאל.

סדנת חייטות: חליפה של גבר נגזרת במספריים ענקיים לגרסה קטנה של אותה חליפה, ואישה עם סרט מדידה מסתכלת עליה בספקנות
2

פרק 2

איך זה נראה
ואיך זה מרגיש

סימנים שקטים

איך זה עשוי להיראות אצל ילדה

  • חולמת בהקיץ
  • מוסחת בקלות
  • לא מאורגנת, מאבדת דברים
  • מוצפת מהר
  • נתפסת כ״לא משקיעה״
  • קשיים עם חברות
  • מצב רוח ירוד, חרדה

ציונים טובים לא שוללים ADHD. הסימנים בולטים יותר במעברים: חטיבה, תיכון.

בישראל, שני מחקרים מצומצמים, שאין להכליל מהם על קהילה שלמה: בתיקים ממרפאות בחברה הערבית, התלונה שנרשמה אצל בנות הייתה קשיי קשב, ואצל בנים התנהגות תוקפנית; במחקר איכותני בקהילה חרדית אחת, הורים ומחנכים פירשו קשיי ארגון של בנות כחוסר השקעה.

סימן אחד לבד לא אומר כלום, ויש גם בנות היפראקטיביות ומפריעות. הרשימה אינה כלי אבחון: מתעדים ומפנים להערכה, שבודקת גם הסברים אחרים כמו חרדה ודיכאון.

התנסות קצרה

רעש מבפנים

על המסך תופיע פסקה קצרה של הוראות למילוי טופס. המשימה: לקרוא אותה ולזכור מה צריך לעשות.

לפני ההפעלה: הדמיה של כ-30 שניות. טקסט מתחלף, בלי הבהוב ובלי צליל. אפשר לדלג בכל רגע (Esc).

טופס בקשה להחזר הוצאות

יש למלא את כל השדות בעט כחול. בסעיף 3 מצרפים צילום של הקבלה המקורית, ולא העתק. את הטופס החתום מגישים עד יום חמישי בשעה 12:00 למזכירות בקומה 2, ולא במייל. טופס בלי חתימה של הממונה יוחזר.

מה נשאר מהטקסט? ומה בלט בחוויה?

אפשר גם לא לשתף.

מבחוץ לא רואים כלום. לכולנו זה קורה לפעמים. ב-ADHD זה קורה לעיתים קרובות, בהרבה מצבים, ופוגע בתפקוד.

הדמיה שנכתבה למצגת: המחשה בלבד, לא עדות. לא כל אחת חווה כך.

בשקף הזה רצה הדמיה של כ-30 שניות: פסקת הוראות למילוי טופס, ומסביבה צצו לאט מחשבות קטנות (״שכחתי לענות להודעה״, ״מה עם האישור?״, ״הרגל לא מפסיקה לזוז״, ״חייבת לקום רגע, רק לקום״), ומד אי־שקט עלה לאט. אחר כך נשאלה השאלה: מה נשאר מהטקסט, ומה בלט בחוויה?

היפראקטיביות מופנמת⁠מהסכמת מומחים; לא נמצא מחקר ישיר

הסערה שבפנים

מה רואים מבחוץ

יושבת בשקטנראית מקשיבהמגישה עבודות ברגע האחרון

מה קורה מתחת לפני השטח

אי־שקט ואי־נוחות מבפניםהצפהחרדה ומצב רוח משתנהמחשבות שמתרוצצות בלי הפסקה

בהתבגרות ההיפראקטיביות הגלויה נוטה לרדת, וחוסר הקשב נשאר.

בחדר: שואלים גם על אי־שקט פנימי ועל מחשבות מתרוצצות, לא רק על תנועה.⁠הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה

קרחון בחתך: מעל המים מאיה בת 13 יושבת רגועה ליד שולחן, ומתחת למים סערה צבעונית של ספירלות, פתקים, שעון וקווים מסובכים מאיה, 13 · דמות בדויה

הסוואה ופיצוי

המחיר של להיראות בסדר

מאיה בת 16 בכיתה מוארת, מחזיקה קלסר מסודר ומחייכת מאיה, 16 · דמות בדויה
בכיתה: מסודרת, מחייכת, עומדת בזמנים
מאיה בת 16 בערב על המיטה, עדיין בבגדי בית הספר, הקלסר פתוח ודפים מסביב, מנורה דולקת ועיניים עייפות מאיה, 16 · דמות בדויה
בבית בערב: מותשת, משלימה שיעורים עד מאוחר

חלק מהבנות והנשים מסתירות את הקושי (הסוואה) או משקיעות מאמץ יתר כדי לעמוד בדרישות (פיצוי), וכך הסביבה עלולה להמעיט בקושי שלהן, וההפניה מתעכבת.⁠הסכמת מומחים; עוד אין כלי מאומת למדידת הסוואה ב-ADHD

הרבה נשים מקבלות קודם אבחנה אחרת, כמו חרדה או דיכאון. חלק מהנשים עם ADHD פונות לאלכוהול או לקנאביס כדי להתמודד, ולכן שואלים על כך בהערכה.

בחדר: שואלים כמה זמן ואנרגיה עולים לה כדי להיראות בסדר, ומה קורה בערב, אחרי יום ״מסודר״.⁠הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה

רגישות לדחייה

מה נאמר, ומה נשמע

רגישות לדחייה: תגובה חזקה לביקורת או לדחייה, אמיתית או מדומה. מוצע לראות בה תכונה שנעה על רצף, ולא תווית. הכינוי ״RSD״ (דיספוריה של רגישות לדחייה) הופץ בכתבות פופולריות, ואינו אבחנה או קריטריון אבחוני.⁠מחקר מועט ובחלקו סותר; לא נמצא מחקר על שכיחותה בנשים

נאמר

״יש לי כמה הערות על העבודה״

נשמע

״שוב נכשלתי, כולם רואים״

מה עוזר

להתחיל במה שעבד, ואז הערה אחת וספציפית. ובטיפול: לשאול מה נשמע ומה נאמר בפועל.

נאמר (הודעה מחברה)

״ראיתי, אחזור אלייך״

נשמע

״היא כועסת עליי״

מה עוזר

בטיפול: להפריד יחד בין עובדה לפרשנות, בין מה שנכתב למה שהוספתי.

נאמר

״אפשר לדבר רגע אחרי השיעור?״

נשמע

״עשיתי משהו נורא״

מה עוזר

למי שמזמין לשיחה: לומר מראש מה הנושא.

דוגמאות שנכתבו למצגת. כל לחיצה על כרטיס מעבירה אותו לשלב הבא: נאמר, נשמע, מה עוזר.⁠״מה עוזר״: הצעות לשיחה; עוד לא נבדקו במחקר

פרפקציוניזם

כשסדר מושלם הוא דרך לשלוט בכאוס

  1. הצפה וקושי בארגון
  2. פחד מטעויות
  3. בדיקה חוזרת, עבודה עד מאוחר
  4. תשישות
  5. ״אני לא מספיק טובה״
  6. ומשם חוזרים להתחלה

איפה אפשר להתערב⁠הצעות מניסיון קליני והסכמת מומחים; לא נמצא מחקר בנשים

  • לתת שם לדפוס
  • להוריד את הרף במשימה אחת
  • מערכת חיצונית במקום זיכרון
  • לשים לב לחוזקות, לא רק לכישלונות

השרשרת היא המחשה שנכתבה למצגת, ולא כל אחת פרפקציוניסטית.⁠פרפקציוניזם כפיצוי: הסכמת מומחים; לא נמצא מחקר בנשים עם ADHD

3

פרק 3

הצמתים
ההורמונליים

התבגרות · מחזור חודשי · היריון ואחרי לידה
גיל המעבר (פרי־מנופאוזה ומנופאוזה)

המחקר צעיר: סקירה שיטתית מצאה עד ינואר 2025 רק 11 מחקרים על הורמונים ו-ADHD בנשים, ואף לא אחד על גיל המעבר. מאז התפרסמו מחקרים ראשונים, ותוצאותיהם עדיין לא עקביות.

הורמונים עשויים להשפיע על התסמינים. הם לא הסיבה ל-ADHD, ולא כל אישה עוברת את כל הצמתים.

קשת צבעונית עם ארבע תחנות: נערה, ירח ולוח שנה, אישה בהיריון ותינוק, ואישה בוגרת עם מניפה

צומת 1

התבגרות: מה משתנה

  • ההשפעה של הורמוני ההתבגרות על התסמינים כמעט לא נחקרה: סקירה שיטתית מצאה עד ינואר 2025 שלושה מחקרים בלבד, בתוצאות מעורבות.
  • הדרישות בחטיבה ובתיכון חושפות קשיים.
  • במעקב של 16 שנים אחרי בנות עם ADHD ובלי: דחייה חברתית בילדות ניבאה תפקוד ניהולי נמוך יותר, גם כשהביאו בחשבון את האבחנה.
מאיה בת 17 יושבת על ספסל בחצר עם טלפון, ומעל ראשה שורה של ענן, שמש, ענן גשם ושמש מאיה, 17 · דמות בדויה

צומת 1 · המשך

התבגרות: על מה שמים לב

פגיעה עצמית

פגיעה עצמית וניסיונות אובדניים שכיחים יותר בנערות ובצעירות עם ADHD מאשר בנערות ובצעירות בלי ADHD (מעקב עד גיל 17–24).

שואלים ישירות על פגיעה עצמית ועל מחשבות אובדניות.

אמצעי מניעה

בנערות ובנשים צעירות עם ADHD הסיכון לדיכאון גבוה ממילא. בקרב מי שנוטלות גלולות הוא גבוה עוד יותר, גם בהשוואה לנשים בלי ADHD שנוטלות את אותו סוג גלולה.

מחקר רישום בשוודיה, לא הוכחת סיבה. הנערה או האישה בוחרת את השיטה יחד עם הרופא, ואין כאן המלצה להפסיק אמצעי מניעה או להימנע מהם.

בחדר: שואלים על המעבר לחטיבה ולתיכון, לא רק על הציונים, ועל מצב הרוח אחרי תחילת השימוש באמצעי מניעה, בהתאם לגיל ולתחום התפקיד.⁠הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה

כשעולה חשש לפגיעה עצמית: פועלים לפי נוהלי הבטיחות.

צומת 2 · המחזור החודשי

חודש אחד, הרבה מצבים

כך תיארו נשים

כל שלב בגלגל פותח את מה שנשים תיארו בו.

ימי הווסת: חלק מתארות שהקשב בשפל.

השלב הזקיקי: האסטרוגן עולה, ובפיילוט אחד התסמינים היו מתונים יותר באמצע השלב.

סביב הביוץ: אנרגיה.

לפני הווסת: קושי, עייפות ו״ערפל״.

ההשערה: אסטרוגן משפיע על ייצור הדופמין ועל שמירת רמתו, ומעכב את פירוקו. כשהאסטרוגן יורד, התסמינים עלולים להחמיר.⁠השערה; עוד לא הוכחה בנשים עם ADHD

בסקר מקוון שערך צוות מאוסטרליה ב-2023 בקרב 600 נשים שדיווחו על אבחנת ADHD: 88.6% מאלה שלפני גיל המעבר ושאינן נוטלות טיפול הורמונלי דיווחו שהתסמינים משתנים לאורך המחזור, רובן על החמרה בשלב הלוטאלי. דיווח עצמי, בלי קבוצת ביקורת.

בראיונות עם 14 נשים בשוודיה: אנרגיה סביב הביוץ, וקושי בשבוע שלפני הווסת.

איזה שלב הכי קשה? תוצאות המחקרים עדיין לא עקביות, ולכן מתעדים את הדפוס של כל אישה (על כך בהמשך).⁠מחקרים קטנים, רובם בדיווח עצמי

המחזור והתרופות

אין הנחיות מינון נפרדות לנשים. אז מה כן נבדק?

הנושא עלה כבר בתחילת ההרצאה.

  1. ניסוי מעבדה · 1999

    16 נשים בלי ADHD, מנה אחת של אמפטמין: בשלב הזקיקי, כשהאסטרוגן עולה, הן דיווחו על תחושות חזקות יותר (אופוריה, אנרגיה). מדד סובייקטיבי, לא יעילות טיפולית.

  2. פיילוט · 2026

    30 נשים שנוטלות אמפטמין: התסמינים היו חמורים ביותר בימי הווסת ומתונים באמצע השלב הזקיקי.

  3. סדרת מקרים · 2023

    9 נשים עם ADHD ודיכאון או הפרעה דיספורית קדם־וסתית (PMDD) שהחמירו לפני הווסת, בלי קבוצת ביקורת: העלאת מינון בשבוע שלפני הווסת שיפרה תסמינים ומצב רוח.

אין עדיין ניסוי מבוקר. ההחלטה על מינון היא של הרופא המטפל. בחדר: מתעדים את הדפוס לאורך החודש ומעבירים אותו לרופא המטפל.

ארגז כלים

מעקב יומי: מ״תמיד גרוע״ לדפוס

בזיכרון: הכול נראה אותו דבר.בתיעוד: ירידה בקשב ובמצב הרוח בשבוע שלפני הווסת, בשני המחזורים. דפוס שאפשר להיערך אליו.

ימי ווסת יום קשה יום רגיל יום טוב נתונים בדויים להמחשה

התיעוד לא בא להוכיח שהיא טועה. הוא נותן לה ולמטפל נתונים משותפים.

מתעדים, בהסכמה ובפירוט שהיא בוחרת: יום הווסת, אורך המחזור, אמצעי מניעה, ודירוג יומי של קשב ומצב רוח, לפחות חודשיים.⁠המלצת מומחים; עוד לא נבדקה בניסוי

אבחנה של הפרעה דיספורית קדם־וסתית (PMDD) מאושרת רק בדירוג יומי של שני מחזורים.

בסקר מקוון בבריטניה (2025, 715 נשים בנות 18–34), בשאלון סינון שאינו מאבחן: סימנים ל-PMDD אצל 31% מהנשים שדיווחו על אבחנת ADHD, לעומת 10% בלי ADHD.

ארגז כלים

כלים סביב המחזור

  • תזמון משימות לפי הדפוס האישי: יותר עומס בימים הטובים, פחות דרישות בימים הקשים.⁠הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה
  • שינוי פרשנות, כשהתיעוד מראה דפוס: מ״אני כישלון״ ל״זו תנודה שחוזרת״.⁠הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה
  • פסיכו־חינוך ו-CBT: פסיכו־חינוך מומלץ בהסכמת מומחים. CBT עשוי להועיל למבוגרים עם ADHD בטווח הקצר, אך לא נבדק בנפרד בנשים.⁠ב-CBT רוב הראיות באיכות נמוכה, ולא נותחו בנפרד לנשים

תנודתיות לאורך המחזור אינה כישלון אישי. ההסבר ההורמונלי עדיין השערה.

החמרה חמורה לפני הווסת או מחשבות על פגיעה עצמית: לא מסתפקים בכלים. פועלים לפי נוהלי הבטיחות ומפנים להערכה רפואית.

צומת 3 · היריון ואחרי לידה

מתי יותר אימהות מאובחנות לראשונה?

ניחוש: בהיריון, בשנתיים שאחרי הלידה, או כשהילדים גדלים?

אבחונים חדשים של ADHD אצל אימהות (אבחנה או מרשם ראשון), דנמרק 2010–2018, ביחס לתקופה שלפני ההיריון (=1)

1 = לפני ההיריון
0.28בהיריון
פחות מלפני ההיריון
0.82עד שנתיים אחרי הלידה
קצת פחות
1.24שנתיים עד חמש שנים
אחרי הלידה
יותר מלפני ההיריון

זה מדד של אבחון, לא של תסמינים.

יותר ממחצית (53.9%) מהאימהות שאובחנו אחרי הלידה היו, בין הלידה לאבחנה, בקשר עם שירותי בריאות הנפש או נטלו תרופה פסיכיאטרית אחרת. כלומר, רבות מהן כבר היו בקשר עם בריאות הנפש לפני שה-ADHD אובחן.

דיכאון סביב הלידה שכיח יותר בנשים עם ADHD מאשר בלי. בעשרה מחקרים, רובם באיכות בינונית, שיעור הדיכאון בנשים עם ADHD נע בין כ-17% לכ-58%.

ומה קורה לתסמינים עצמם? כמעט לא נחקר: סקירה שיטתית מצאה מחקר אחד על היריון (25 משתתפות) ואף לא אחד על התקופה שאחרי הלידה, עד ינואר 2025.

מאיה בת 32 בלילה במטבח מחזיקה תינוקת ישנה, פתקים צבעוניים על המקרר ושעון שמראה שלוש מאיה, 32 · דמות בדויה

תרופות בהיריון

ללוות את ההחלטה שלה, לא להחליט במקומה

מה נמצא עד כה

  • מחקרי רישום גדולים בשוודיה ובדנמרק: לא נמצא סיכון מוגבר להפרעות התפתחותיות בילדים.

שתי עמדות:

הסכמת מומחים (2020): טיפול תרופתי לרוב לא מומלץ בהיריון ובהנקה.

סקירה שיטתית (2025): כשהתרופה יעילה, התועלת כנראה עולה על הסיכון.

מה עוד פתוח

  • מתילפנידאט בשליש הראשון של ההיריון: עלייה קטנה במומי לב, בגבול המובהקות. לפי הערכה, כ-3 מקרים נוספים לכל 1,000 היריונות.
  • במחקר רב־מרכזי, כולל ירושלים: מומים בשיעור דומה, אבל יותר הפלות.
  • בסקירה שיטתית של 12 מחקרים: 7 לא מצאו השפעה שלילית, ו-3 קשרו את התרופות לתוצאה שלילית, כמו רעלת היריון או מומים נדירים.
  • שימוש מתמשך במתילפנידאט או באטומוקסטין בהיריון: דיווח על יותר לידות מוקדמות, אולי בגלל חומרת המצב עצמו.
  • אין הנחיה רשמית ייעודית.

ההחלטה: האישה והרופא, בשיחה על סיכון ותועלת. לא מפסיקים ולא מתחילים תרופה בלי הרופא.

ארגז כלים

כלים סביב היריון ולידה

  • לפני הלידה: פסיכו־חינוך על כך שהתסמינים עשויים להשתנות בהיריון, לטובה או לרעה, ושנשים רבות מדווחות על החמרה אחרי הלידה.⁠נבדק רק בסקרים, בדיווח עצמי מתכננים מראש ומפחיתים רגשות אשמה.⁠הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה
  • אחרי הלידה: סינון לדיכאון בשאלון אדינבורו (EPDS), כלי סינון ולא כלי אבחון. בישראל נהוג סינון כזה אחרי לידה (לפי מאמר מ-2018); בודקים מול הנוהל העדכני של משרד הבריאות.
  • אבחנה מבדלת: לא לעצור ב״דיכאון אחרי לידה״ בלי לשאול על קשב.⁠הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה
  • מבנה תומך: תזכורות, שינה, חלוקת עומס, ואם היא מסכימה, שיתוף בן או בת הזוג.⁠הצעה מניסיון קליני; עוד לא נבדקה

ציון גבוה או מחשבה על פגיעה עצמית: פועלים לפי נוהלי הבטיחות ומפנים לרופא.

צומת 4 · גיל המעבר

נשים עם ADHD סובלות יותר בגיל המעבר?

הצבעה, ואחריה שלושה מחקרים

איסלנד, 5,392 נשים בנות 35–55מחקר חתך, ADHD בדיווח עצמי

תסמינים קשים אצל 54% מהנשים עם ADHD, לעומת 30% בלי. הפער הגדול ביותר דווקא בגיל 35–39. המחברים משערים שזו התחלה מוקדמת של פרי־מנופאוזה (השנים שלפני הפסקת הווסת).

מחקר חתך (2025)656 נשים בנות 45–60 (245 עם ADHD)

לא נמצא הבדל בתלונות על גיל המעבר.

סקר מקוון של צוות מאוסטרליה (נערך ב-2023)נשים שדיווחו על אבחנת ADHD

כמעט כל מי שענו על השאלה סברו שגיל המעבר החמיר את התסמינים, אבל ציוני שאלון הקשב היו דומים בין שלבי החיים (השוואה בין נשים שונות, לא מעקב אחרי אותן נשים).

המחקר עוד לא יודע. גם תרופות ADHD לא נבדקו בניסוי מבוקר בגיל המעבר.

מאיה בת 44 ליד שולחן עבודה עם מאוורר יד קטן, ענן ערפל רך ליד הראש, יומן וטלפון עם תזכורות מאיה, 44 · דמות בדויה

ארגז כלים

כלים סביב גיל המעבר

כשהפיצוי כבר לא מחזיק⁠שלושת הכרטיסים: הצעות מניסיון קליני; עוד לא נבדקו

1

אובדן וקבלה

אם יש תחושת אובדן של ״היכולת הישנה״, לעבד אותה ולבדוק יחד אילו סטנדרטים עדיין מתאימים.

2

מערכות חיצוניות

מזיכרון למערכות: יומן, תזכורות, אוטומציות.

3

שינה

היגיינת שינה שמתחשבת בגלי חום.

ובצד הרפואי: שאלון תסמיני גיל המעבר (MRS) ושיחה עם הרופא. טיפול הורמונלי עוד לא נבדק בניסוי מבוקר בנשים עם ADHD. יש מומחים שמציעים, מניסיון קליני, לשקול אותו לצד תרופת ADHD. ההחלטה רפואית.

4

פרק 4

בחדר הטיפול
ובבית הספר

הערכה

מה לא לפספס בהערכה של אישה

  1. ילדותהיסטוריה התפתחותית ותסמינים בילדות, כפי שנדרש בחוזר משרד הבריאות 15/2021.
  2. שלושה מקורות מידעשאלונים עם נורמות לנשים (למשל CAARS למבוגרים, Conners CBRS לילדים), ראיון, מידע נלווה. מורים עלולים להחמיץ היפראקטיביות עדינה, ודוחות בית ספר מתארים בעיקר קשיי קשב.
  3. מצבים נלוויםחרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, אוטיזם: שכיחים לצד ADHD, ולעיתים מאבחנים אותם קודם. חרדה או דיכאון שלא מגיבים לטיפול? בודקים גם ADHD, ובכל הערכה גם הסברים אחרים: שינה ומצב רפואי.
  4. מחזור, היריון, גיל המעברשואלים בהסכמה ובתחום התפקיד, ומתעדים בסודיות. למשל: איך הקשב ומצב הרוח משתנים לאורך החודש? (דוגמה שנכתבה למצגת)
  5. סיכוןפגיעה עצמית, שימוש בחומרים, הפרעות אכילה, קשיי שינה.

אבחון בוגרים לפי החוזר: רק בידי גורם מוסמך שהתמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב (מומחה בנוירולוגיה או בפסיכיאטריה של המבוגר, רופא משפחה מומחה שעבר הכשרה, או פסיכולוג מומחה). מי שאינו מוסמך שואל, מתעד ומפנה.

החוזר לא מזכיר הבדלים בין המינים, מחזור או גיל המעבר.
את הפער סוגרים בחדר.

בבית הספר ובאקדמיה

לראות את הבת השקטה

יועצות ופסיכולוגים בבית הספר

  • לשים לב לבת שקטה שהלמידה שלה או מצבה הרגשי נפגעים. שקט לבדו אינו סימן ל-ADHD: מתעדים, מדברים עם הנערה ועם ההורים, ומפנים להערכה.
  • הארכת זמן בבגרות: לפי דוח מבקר המדינה (2026), מאז תשע״ה (2014–2015) בית הספר מאשר אותה בלי חובת אבחון. התאמות אחרות עוברות בוועדות לפי חוזר משרד החינוך. בודקים מול החוזר העדכני.
  • נערות: ליווי במעברים, ופסיכו־חינוך לנערה ולהורים, כולל זיהוי סימנים של פגיעה עצמית.

סטודנטיות וסטודנטים

  • פסיכומטרי: נדרשים אבחון עדכני (בשלוש השנים האחרונות או אחרי גיל 25) ותיעוד של קשיים לפני גיל 12, אבל לא אבחון בילדות. ההתאמה הנפוצה היא הפסקות, והארכת זמן לא ניתנת בדרך כלל. בודקים מול המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל״ו).
  • באקדמיה פונים למרכז התמיכה של המוסד.

בהכשרה: לשאול מטופלות על הילדות, ובהסכמתן ובתחום התפקיד גם על המחזור, ולהביא להדרכה את מה שעלה.

יועצת בית ספר במסדרון צבעוני עוצרת ומבחינה בילדה שקטה שקוראת לבד על ספסל, בזמן שילדים אחרים רצים

מקרה לתרגול

מה הצעד הראשון?

מאיה היא הדמות שליוותה את ההרצאה: ילדה שקטה בגיל 8, נערה מותשת בגיל 16, אימא טרייה בגיל 32. עכשיו היא בת 44 ומגיעה לטיפול. המטפלת לא מכירה את כל זה. זה מה שהיא שומעת:

מאיה, 44, אם לשניים. מגיעה בגלל עייפות, ״ערפל״, חרדה ושינה גרועה. ״תמיד הייתי זו שמחזיקה הכול.״ בשנה האחרונה המחזור לא סדיר. (דמות בדויה)

קודם מצביעים, ואחר כך כל כרטיס נפתח למשוב.

מאיה בת 44 יושבת על ספה בחדר טיפול מואר, מחזיקה כוס ומחברת, והכורסה של המטפלת נראית מאחור מאיה, 44 · דמות בדויה

לדיון

דקה בזוגות, ואז שיתוף במליאה.

איך מסבירים למטופלת שהמחקר על הגוף הנשי רק מתחיל,
בלי לבטל את מה שהיא מרגישה?

שאלה נוספת: איפה בעבודה היומיומית הגוף הגברי הוא ברירת המחדל?

בלי שמות ופרטים מזהים. אפשר גם לא לשתף.

אישה היא לא גבר קטן

במצגת הזו: 21 כוכביות. כל אחת היא שאלה שהמחקר על נשים עוד לא ענה עליה.

  • חלק מהבנות מאובחנות מאוחר: קשיי קשב שקטים, פיצוי והסוואה, ולפעמים קודם אבחנה של חרדה או דיכאון.
  • ההורמונים עשויים להשפיע על התסמינים לאורך החיים. רוב הידע נבנה על בנים וגברים, והמחקר על הגוף הנשי רק מתחיל.
  • בחדר, בהסכמה ובתחום התפקיד: שואלים על הילדות, מתעדים את המחזור, עושים סינון לדיכאון אחרי לידה בשאלון, ושואלים על תסמיני גיל המעבר.
  • בטיחות: שואלים על פגיעה עצמית ופועלים לפי הנוהל.

ומאיה? ההערכה המלאה בדקה גם שינה, מצב רוח, תסמיני גיל המעבר ומצב רפואי, ובגיל 44 היא קיבלה אבחנה של ADHD. היום היא מבינה יותר מה משפיע על העייפות והערפל, ויש לה תוכנית שהיא ממשיכה להתאים לעצמה. (דמות בדויה)

תודה! שאלות?

אושר ברכה קסלסי, MA

מאיה בת 46 ליד שולחן שמשי מחייכת בשקט, מאחוריה לוח שנה עם נקודות צבעוניות, יומן פתוח, כוס תה וחמניות על אדן החלון מאיה, 46 · דמות בדויה

לאן ממשיכים

משאבים ושאלות

עזרה נפשית מיידית: ער״ן 1201, גם בצ׳אט ובערבית. בסכנה מיידית: מד״א 101.

  • חוזר משרד הבריאות 15/2021: אבחון ADHD בבוגרים.
  • זכויות והתאמות בעברית: זכותון ADHD באתר כל זכות.
  • כלים מעשיים ל-ADHD אצל נשים: Wynchank, de Jong & Kooij, 2025 (גישה פתוחה).
  • סקירת הקבוצה האירופית: Kooij et al., 2025.
  • הסכמת מומחים על בנות ונשים: Young et al., 2020.
סורקים כאן
המאמר עם הכלים המעשיים ל-ADHD אצל נשים
doi.org/10.1192/j.eurpsy.2025.10120

אם שואלים: נתון שמסתובב

PCOS ו-ADHD: מה יודעים ומה לא

1.42

יחס סיכויים ל-ADHD אצל הילדים
1 = אין הבדל

ילדים לאימהות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS): יחס סיכויים 1.42 ל-ADHD.

אצל נשים עם ADHD: רמזים ראשונים לשיעור מוגבר של PCOS, עדיין בלי נתון מספרי (סקירה אירופית).

בחדר, אם מטופלת שואלת: זה לא ״סיכוי של 42%״,
אלא עלייה יחסית במחקרי תצפית.

בהשוואה בין בני דודים הקשר נשאר, ולכן גורמים משפחתיים לא מסבירים את הכול. אין כאן אשמה של האם.

מקורות

    מקורות (המשך)

      מקורות (המשך)

        מקורות (המשך)

          מקורות (המשך)

            מקורות (המשך)

              מקורות (המשך)

                מקורות (המשך)

                  האיורים נוצרו בבינה מלאכותית (ChatGPT, אוקטובר 2026) לפי הנחיות שנכתבו למצגת, ונבחרו בידי אדם. הדמויות בדויות. עיצוב והפקה: סטודיו נועם גיל.